14 אלף מנות חיסון נגד קורונה שפותח על ידי חברת "פייזר" נחתו אתמול (ד') בישראל והתקבלו בנתב"ג על ידי ראש הממשלה נתניהו, שהבטיח להיות המחוסן הראשון בארץ, ושר הבריאות אדלשטיין. בבתי החולים כבר נערכים למבצע החיסונים של הצוותים הרפואיים, ובקופות החולים נשלמות ההכנות לחסן בהמשך כ־80 אלף אנשים מדי יום.
למרות הבשורה החשובה, בבתי החולים ובקופות החולים הזהירו בימים האחרונים ממחסור במידע מהימן בנושא החיסונים והצביעו על עיכוב משמעותי בעבודת מערך ההסברה של משרד הבריאות בנושא. החשש הוא שרבים יסרבו להתחסן בחיסונים שפותחו בתקופה קצרה מאוד וניתנים לציבור לראשונה.
פרופ' דוד גרינברג הוא יו"ר החטיבה לרפואת ילדים בסורוקה וכן חבר הצוות לטיפול במגפות, וגם חבר בוועדת החיסונים של משרד הבריאות. פרופ' סיריל כהן הוא ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר־אילן וחבר הוועדה המייעצת לניסויים קליניים בחיסוני קורונה. שניהם נחשבים מומחים מובילים בישראל בתחום החיסונים, וכעת הם מנפצים את המיתוסים שגורמים לחשש של חלקים בציבור מפני החיסון.
"החיסון גרם למוות של שני משתתפים בניסוי"
"נפטרו שישה אנשים שהשתתפו בניסוי", מסביר גרינברג. "שניים נפטרו מתוך הקבוצה שקיבלה את החיסון האמיתי, והארבעה האחרים קיבלו את חיסון הדמה (פלצבו). אחד נפטר שלושה ימים לאחר שקיבל את המנה הראשונה, והשני נפטר ממחלת לב 60 יום לאחר שקיבל את המנה השנייה. הקשר בין המוות לחיסון לא קיים חד־משמעית. כל חיסון כזה מלווה על ידי ועדה בלתי תלויה שבוחנת את נתוני הבטיחות לאורך התהליך. אם היא הייתה רואה שיש קשר בין החיסון לתופעת לוואי קשה, המחקר היה מופסק. הוועדה בדקה את הנתונים וגילתה שאין קשר בין מקרי המוות למתן החיסון או לקבוצת הפלצבו".
"החיסון מורכב מטכנולוגיה חדשה שטרם נוסתה בבני אדם"
"אנשים פוחדים מטכנולוגיות חדשות", מסביר כהן. "משום שמעולם לא היה אישור לטכנולוגיית mRNA, המונח הזה מפחיד אנשים. עם זאת, סוג החיסון הזה הוא לא חדש. אמנם לא ניתנו חיסונים שמורכבים מהטכנולוגיה הזו, אבל השתמשו בה בניסויים קליניים אחרים על מנת להחדיר את החומר הגנטי לגוף האדם. בחיסון כזה מספקים לתאים את המתכון לאחד החלבונים של הנגיף, ולאחר מכן הגוף מייצר את החיסון בעצמו. כך לא חושפים את הגוף לנגיף, ומצד שני הגוף, כאמור, מייצר את החיסון בעצמו. כבר כמה שנים עובדים על פיתוח חיסונים באמצעות הטכנולוגיה הזו. הזרקות של mRNA לא התחילו במארס 2020, בניסוי של פייזר. עם זאת, שיווק של חיסון בסדר גודל כזה אכן לא נעשה מעולם".
"חיסוני mRNA גורמים לסרטן או למומים"
"עורבא פרח", קובע גרינברג. "בכל זמן נתון יש בגוף כ־5,000 פקודות ליצירת חלבונים על ידי החומר הפעיל בחיסון. הגוף שלנו מייצר חלבונים כל הזמן. ה־mRNA לא נכנס לאזור בתוך התא ולא מתחבר לשם. החומר לא מגיע לדנ”א ולא מתחבר לדנ”א. בלוטות הלימפה הן חלק חשוב בגוף, שם נוצרים הנוגדנים, ולכן אנחנו רוצים שהחיסון יגיע אליהן. החלבון של החיסון יתבטא בכל התאים ואז הגוף ייצר נוגדנים, אבל זה רק לבלוטות הלימפה, שם נגמר התהליך".
כהן מרחיב: "כדי שדבר כזה יקרה צריך לשנות את הדנ”א. סרטן היא מחלה שנובעת ממוטציות (שינויים בדנ”א). למולקולה קטנה של mRNA אין אפשרות להשתנות בתוך הדנ”א. כלומר, לחומר המוזרק אין אפשרות להיכנס לתוך הדנ”א ולשנותו. למרות שאנחנו לא חושבים שתהליך כזה יכול לקרות, החיסון לא אמור להיות מאושר לנשים בהיריון כי הן לא היו חלק מהניסוי הקליני".
"החיסון מכיל חומרים שגורמים לאלרגיות"
"כמו בכל חיסון, צריכים להיות בטוחים שהמתחסן לא רגיש למרכיבים של החיסון", מסביר כהן. "יש לכך סבירות נמוכה, אך היא קיימת. זה נכון שיש חומר בחיסון הזה שיכול לעורר אלרגיה, אך הוא נמצא גם בהרבה תרופות אחרות. אלרגיה מתרחשת כאשר הגוף מזהה משהו לא מסוכן כמסוכן, אך עד כה לא דווחו בעיות מהסוג הזה בקרב המשתתפים בניסוי של פייזר".
גרינברג מחדד: "ההמלצה לאנשים עם אלרגיה קשה היא להתייעץ עם האלרגולוג שלהם כדי לבדוק מה מכיל החיסון".
"החיסון יגרום לבעיות בפוריות"
"החלבון שנמצא על הנגיף דומה לחלבון שנמצא במערכת הרבייה הנשית והגברית", מסביר גרינברג. "אם מישהו חולה בקורונה, יש סיכוי שהנוגדנים יפגעו גם בפוריות, אך זה לא הוכח. עם זאת, לחיסון יש יתרון מהבחינה הזו: החלבון שלו אינו דומה לחלוטין לחלבון של הנגיף, ולכן הנוגדנים הם לא אותם נוגדנים. לכן הסיכוי שהחיסון יגרום לעקרות ולבעיות פוריות כמעט לא קיים"
